הרגש רוצה - הראש מפחד

השבוע חיכיתי למשהו שאני ממש רוצה, אני יודעת שאני רוצה. אני יודעת שהגיע הזמן.

ובזמן שאני מחכה קיבלתי שיעור של החיים. או שיעור מהחיים בלייב.

התחלתי לפחד. מהטוב שהולך להגיע .ממש חרדה שקטה משתקת אותי מבפנים.

ואני נכנעת לה, נותנת לה לסמם אותי.

אבל הפעם אני חכמה יותר. אני נותנת לה להיות קצת, ורואה איך הראש (הוא אחראי הפחדים והחרדות)

מנסה לסכל, מנסה להפחיד. בשביל מה את צריכה את זה. מי יודע מה יהיה ואיך תרגישי.

עדיף ככה.

אפילו טריק נחמד מתגנב לו, זה הראש ה"רוחני" שאומר, תודה על כל מה שיש, הנה יש לי הכל אז למה לרצות דברים חדשים?

אבל לא. אני מרגישה שאני רוצה, אני יודעת שאני באמת באמת רוצה את זה.

אבל הראש שלנו ככ פחדן, לא אוהב לקחת סיכונים. רוצה שליטה מוחלטת על מה יהיה ומתי.

לא אוהב חלילה להיות במקום לא מוכר. להודות שהוא פחדן.

זה הראש שלנו שעוצר אותנו מכל החשקים, ההתלהבות למשהו חדש, מלשמוח, מלהתקדם.

הרגש רוצה מאד, היא עפה. היא סקרנית, היא רוצה את הלא נודע, היא רוצה לאהוב הכי בגדול.

אז כן הפחד קיים, רק שהבנתי איך להתנהג איתו,

אני לוקחת אותו יד ביד וממשיכה ללכת.