אהבה אמיתית - מתחילה מבפנים

בשנה האחרונה התחדדה אצלי ההבנה שאין את מי להאשים וגם אין למה לחכות... נשמע קצת מדכא נכון?

אז זהו, שבדיוק להיפך...

איך אני מדויקת בבחירת המורים שלי, אלו הרוחניים והמקדמים באמת אני מתכוונת,

בשנה האחרונה אני עוקבת אחרי המאסטר מיכאל אסדו והתכנים הנפלאים שלו, מדיקת את עצמי ומנקה עצמי מכל מיני חירטוטים של מחשבות חיוביות, ושאר קלישאות מטרידות מהסוג הזה.

הרוח שלנו (הנשמה) מעלה ומביאה בכל רגע נתון את הכי מדויק לי לאותו הרגע. בצורה ש מחשבה, הרגשה, אדם שאיתי, שם נמצא השיעור שלי האמיתי, שיוביל אותי לרגע הבא ולהתפתחות הבאה, אבל כל נסיון שלי לצבוע ולכפות מחשבות חיוביות כל הזמן בעצם עוצר את הרוח שלי ואת ההתקדמות האמיתית.

מה שאמיתי באמת זה להתבונן גם במה שלא עושה לי נעים עכשיו, אבל כן להיות שם ולהבין מה עומד מאחורי זה, לזהות את זה לפרוט את זה למילים וכשזה מתבהר, כמו רשימת מכולת, יש שמחה אמיתית ולא מאולצת,

שמחה של בהירות המצב אני יודעת לשים את האצבע על ה"בעיה" ולתת לה פתרון.

היכולת שלי לבהירות והקשבה לעצמי, שם מתחילה האהבה האמיתית והתשומת לב שאני נותנת לרגשות שלי לתחושות שלי.

אם אני רוצה שיקשיבו לי אני צריכה ללמוד להקשיב לעצמי, אם אני רוצה שיאהבו אותי אני צריכה ללמוד מה זה אומר, איזו סוג של אהבה אני רוצה, איך בדיוק.

כי כל מי שמולי ואיתי, שם כי אני הפנימי שלי יצרתי אותו להיות שם, להיות לי מראה גדולה, לפגוש את עצמי,

באיפה שאני אוהב ואיפה שפחות. ומה שאני מרשה בבפנים אני פוגשת בבחוץ

אבל הסדר הוא מהבפנים החוצה.

לאהוב את עצמי זה לאהוב את מה שיצרתי עכשיו,

לא אוהבת? תחזרי פנימה ותשני..

לאהוב מישהו זה לאהוב את עצמי לידו, להתרגש עם עצמי לידו, להישאר אני הכי אני לידו...