דכאון - מה שמתחת

מתחת לכל דכאון נמצא כעס

זה הקשר הישיר בין הלב לכבד, במעגל ההזנה של חמשת האלמנטים.

כעס. תסכול. אכזבה מתמשכת שלא קיבלו מענה, שלא ניפתרה סיבת הכעס, או שהאדם בכלל פחד לכעוס ולהביע את מה שהוא מרגיש, דיכוי היצירתיות, דיכוי הרגשות,

יגרום לנשמה לוותר. להבין שלא רואים אותה,זה דיכוי רגשי שמוביל לדכאון.

ברפואה הסינית כל מחלות הרגש / הנפש מקושרות ללב. לאספקט הרוחני של הלב ולא למעטפת הלב שהיא התפקוד הפיסי.

הנשמה של הלב נקראת SHEN וכדי שהיא תשכון בלב ותתן לאדם את החיות, הטקט היכולת לאבחן את המציאות, להגיב בהתאם, רוגע ושלווה פנימית, צריך להזין את הלב בדם.

כשיש מספיק דם וצ'י בלב הנשמה של הלב שוכנת בו ברוגע והאדם חי בתחושת שמחה וחיבור למציאות.

ההפך הוא מצב של פחדים וחרדה קיומית. אין חומר. אין עוגן והאדם מרגיש תלוש.

חוסר דם בלב נגרם מכבד שלא עושה את פעולה ההזנה וניקוי הרעלים, כפי שאמור לעשות.

מה שפוגע בכבד זה בעיקר רגשות של כעס מוגזם לאורך זמן. כשהאדם לא מבטא את הכעס, מעלה אותו לפני השטח ומנקה אותו, הכעס הופך לזעם ,לתקיעות ורעילות.

הכבד שייך לאלמנט העץ, שחייב פריצה, תנועה, החלטה. אלו אנשים שיוזמים שעושים שחייבים פעילות גופנית. כשהכבד מלא ברגשות מורעלים וחוסר תנועה הסירקולציה נתקעת.

התקיעות גורמת חסר בחומר של הדם וחסר בהנעה לאיבר הבא אחריו והוא הלב.

כמו נהר, שבאופן טבעי זורמים בו מים בהרמוניה ובחופשיות, כשיש סלעים או סכר באמצע הנהר יווצר חוסר איזון, בצד אחד יצטברו המים בצד השני לא יגיעו מים בכלל ובאופן כללי לא תהיה זרימה תקינה. נוצרת תקיעות.

הטיפול בדכאון צריך להיות ברמת הפיסי והריגשי במקביל!!

הפיסית, להחזיר לגוף חומרים חיוניים, מזונות מחזקי דם וצ'י. וגם פעילות גופנית אירובית (הליכה למשל) שגורמים להנעה וסירקולציה והרגשה טובה ע"י שחרור אנדרופינים.

וברמה הריגשית, ביטוי ריגשי. להבין על מה הכעס, על מי, למה לא העזנו להגיד ולבטא, מה רצינו מאד ומנענו מעצמנו לקבל. ללמוד את המעגל הריגשי של: להרגיש- לבטא החוצה- לשחרר.

כשאדם בדכאון הוא רוצה צוהר של אור, נשימה אחת עמוקה ולשחרר. יש קבוצת נקודות דיקור שנקראות אשנב לרקיע, שעושות בדיוק את הפעולה הזאת של לראות נקודת אור למי שנמצא בחושך.

להאמין ולהתחיל לעשות את הצעד הראשון (תרתי משמע) להתחיל להניע את הגוף ולשחרר את הרגש.